בעשור האחרון התפרסמו לא מעט מחקרים תזונתיים שעוסקים בקשר שבין תזונה בתקופה הראשונה של החיים לבריאות או מחלות במהלך החיים.
התקופה הראשונה של החיים נמצאה כתקופה הקריטית ביותר שתקבע למעשה את העתיד הבריאותי של האדם.
התקופה הזו מתחילה עוד מהיום הראשון להריון ועד גיל שנתיים.
מהמחקרים האלה עולה שתזונה לקויה במהלך התקופה הזו היא שתקבע את סיכוייו של הילד להיות נמוך יותר או שמן יותר ואף תשפיע על הסיכוי לפתח בהמשך חייו מחלות כמו סכרת, מחלות לב וכלי דם ועוד.
כמו כן, תקופה זו גם תשפיע על יכולותיו ההתפתחותיות והקוגניטיביות.
תקופת 1000 הימים היא למעשה חלון הזדמנויות להשפעה מיטיבה על עתידו של התינוק אך יחד עם זאת, במקרה של סטרס או חסר תזונתי כבר בשלב שלפני הכניסה להריון, תיתכן גם פגיעה עתידית בהתפתחות התינוק. יש מונח שנקרא "הרעב הנסתר" והוא מתבטא בכך שלמרות שבדיקות הדם אולי לא מראות חסרים תזונתיים משמעותיים, עדיין האם לעתיד נמצאת בחוסר תת קליני- חוסר שאינו מספק תזונתית ומתבטא בסטטוס נמוך של ויטמינים ומינרלים שונים בגוף.
התקופה שלפני ההיריון היא חלון זמן קריטי לתיקון החסרים האלה.
החסרים האלה לרוב נוצרים בעקבות דיאטות או תזונה לא איכותית שעשירה בסוכר ושומן לא איכותי.
גם אם נראה שאישה אוכלת יחסית טוב, עדיין ישנו סיכוי שקיים "רעב נסתר" כזה, לכן מומלץ מאוד להתייעץ עם איש מקצוע ולתקן ולהשלים חסרים עוד לפני הכניסה להיריון.
למה ההשלכות התזונתיות הן כאלה דרמטיות?
בתקופת 1000 הימים הראשונים התפתחות הגוף והמוח מואצת ביותר ולמעשה בתקופה זו נבנים היסודות של המערכות שלנו בגוף בקצב המהיר ביותר.
האמת שהתשובה לכך קשורה בתחום מדעי אחר שעליו התזונה משפיעה גם כן,
תחום האפיגנטיקה- תחום שאומר בגדול שלא כל הגנים שקיבלנו מאבא ואמא חייבים להתבטא-
זאת אומרת שהפעלה או השתקה של גנים במנגנונים מסוימים מושפעת מתנאים סביבתיים כמו סטרס של האם במהלך ההיריון כמו גם חומרים כימיים שונים שנמצאים בסביבה ומושפעים מהתזונה.
מה ניתן לעשות?
תזונה- תשפיע לטובה על התפתחות התינוק, ישנה חשיבות להגברת המודעות לצריכה תזונתית מתאימה אצל נשים כבר לפני ההיריון (ולאורך כל תקופת גיל הפוריות בכלל!), בהיריון, בהנקה ובשנתיים הראשונות לחיי התינוקות.
כמה המלצות שכדאי להכיר:
1. משרד הבריאות ממליץ על תוסף של חומצה פולית לכל הנשים בגיל הפוריות, בשל החשיבות הקריטית להתפתחות מערכת העצבים של העובר. ההמלצה תיסוף של 400 מיקרוגרם החל מגיל 14! כמו כן- במידה והאישה נמצאת בהשמנה או באוכלוסיית סיכון
2. יוד- קיים מחסור בצריכתו ולכן המשרד הבריאות ממליץ על 150-250 מק"ג כחודש לפני הכניסה להריון.
3. תיסוף ויטמינים נוספים במידה וקיימים חסרים כמו ויטמין D, ברזל וסידן.
4. מומלץ ליטול מולטי ויטמין מסוג פרנטל.
5.צריכת מזון בטוחה בהריון על מנת למנוע תחלואה, זיהומים והרעלות מזון.
6. תזונה מאוזנת ומגוונת, הפחתת צריכת סוכרים פשוטים עד כמה שניתן, יחד עם הפחתת הקפאין (לאחרונה יצא מחקר שממליץ על המנעות גורפת מקפאין במהלך ההריון)
לסיכום..
אני באמת מקווה שהמודעות לנושא תעלה, כי לתכנון נכון של ההיריון, תהיה השפעה גדולה על בריאות ואיכות החיים של הדורות הבאים..
אם את בהריון או מתכננת אחד כזה בקרוב ולא ממש יודעת איך ומה לאכול ואיזה ויטמינים ומינרלים לקחת,
אני כאן בדיוק בשביל זה, בשבילך.
מזמינה אותך להשאיר פרטים,
מבטיחה לחזור בהקדם
