הכירו את גישת הדיאטה ללא דיאטה, או בשמה השני "נון-דיאט":
הבסיס העקרוני מאחורי הגישה הוא ההקשבה לאיתותי הרעב והשובע של הגוף. בטיפול לפי הגישה, נלמד להשתמש באיתותים האלו כדרך להשיג שליטה ורוגע באכילה. הגישה דוגלת בפיתוח מודעות לחיבור לגוף ולנפש. אין מרדף אחרי האידאלים והנורמות שהחברה מציבה. אין דבר כזה משקל אידאלי, BMI אידאלי, ההגדרות של "איך צריך להיות" שגויות מיסודן, כי אנחנו כבני אדם, שונים.
עוד כתינוקות, נולדנו בגדלים ומשקלים שונים. יותר מזה, אפילו כעוברים בבטן, באופן לגמרי טבעי, אנחנו מתפתחים למבנה אחר וגובה אחר.
מה ההבדל בין גישת "נון-דיאט" לגישות דיאטה אחרות?
דיאטות מסווגת את האוכל לפי "טוב" או "רע", "בריא" או "לא בריא", לעומת זאת, כאן, אין דבר כזה אסור ומותר, כל האוכל מורכב מאבות המזון. והחלוקה הזו של רע וטוב משבשבת את המנגנונים שלנו. בגישת ה"נון- דיאט" אין תפריט כמו בדיאטה. בדיאטה בה אוכלים בדיוק מה שכתוב לפי התפריט, לא משנה מה רמת הרעב שלך, בדיאטה ההיכנעות לרעב, שהוא בעצם מנגנון הישרדות טבעי, נתפסת כוויתור עצמי או כחוסר בכוח רצון.
לעומת זאת, ב-"נון- דיאט" כמות האוכל, האיכות שלו, תדירות הארוחות, נקבעות בהתאם למה שהגוף שלנו יודע שנכון לו, לפי ההקשבה לאיתותי הגוף, ממש כמו בתקופה לפני שחברת השפע התפתחה.
אז איך יורדים במשקל בגישת ה"נון- דיאט", אם הכל מותר ואין הגבלות?
הגישה אומרת שהגוף יגיע למשקל שנכון לו באכילה מאוזנת וקשובה לגוף. התנהגות אכילה שקשובה לצרכים, לרעב ולשובע, וכן גם להנאה. ברגע שהאכילה מתאזנת, המשקל יגיע למקום שנכון לו להגיע. אם אתם נמצאים בעולם הדיאטות שנים, יתכן ועולות בכם הרבה התנגדויות לשמוע את זה. אחת ההתנגדויות הנפוצה היא השאלה ומה עם המשקל שנכון לי הוא משקל גבוה?
בריאות, השמנה, BMI ומה שביניהם:
בתרבות הדיאטה וגם ברפואה הקונבנציונאלית, נהוג להתייחס ל-BMI כמדד אבסולוטי להשמנה.
ה-BMI משמש כבר עשרות שנים כמדד שהתקבע ברפואה למרות חסרונות וביקורות רבות שעלו כנגדו. למשל, העובדה שהוא מתייחס לגובה בלבד ולא לוקח בחשבון את רוחב שלד האדם, לא מתייחס לפיזור השומן בגוף וישנה חוסר ההפרדה בין מרכיבי הגוף השונים - שומן ושריר. העובדות הן שרוב האנשים, שלפי ה-BMI נמצאים בעודף משקל או השמנה, אינם חולים. התחלואה נמצאת לרוב בקצוות של הסקאלה.
הכירו את סקאלת אדמונטון: סקאלה שמדרגת את רמת הבריאות של המטופל שנמצא בהשמנה/ עודף משקל ומחלקת אותו לרמות, רמת המטופל נקבעת לפי המצב הכולל שלו מבחינת תחלואה פיזית, מצב נפשי ומנטלי וכן פונקציונאליות הגוף.
במחקר שערך השוואה בין מדד ה-BMI למדד אדמונטון, ראו שה-BMI לא מזהה תמותה בצורה טובה, לעומת זאת, מדד אדמונטון כן הצליח לנבא תמותה בטווח של 200 חודשים, באנשים שנמצאו בעודף משקל והשמנה.
בריאות היא לא רק פיזית אלא גם נפשית.
אם אנחנו חיים בגוף שנראה בריא כי הוא אולי רזה ואולי אפילו חטוב, אבל אנחנו במרדף יום יומי אחרי השלמות וספירת הקלוריות, אז אנחנו עלולים להגיע מהר מאוד למצב שאנחנו לא בריאים נפשית.
הסטרס שנדרש לשימור אורח החיים הזה, שהתחייבנו אליו כשנכנסנו לדיאטה, כנראה גם לא יעשה לנו טוב לבריאות הנפשית והפיזית.
ומה בנוגע לפעילות גופנית?
בניגוד לדיאטה שבה ישנה תחושה שחייבים לעשות פ"ג כדי לרדת במשקל, עולות מחשבות כמו "אם אני לא אתאמן היום אני אעלה שוב במשקל, אני לא ארד", יש תחושה שאני חייבת לעשות פעילות גופנית אחרת אני אשמין שוב. החרדות האלה בעצם מייצרות התנגדות לפעילות הגופנית, שאנחנו לא תמיד מודעות לה והיא גורמת לנו הרבה פעמים לשנוא את הספורט בכלל.
בגישה הזו למעשה נעודד לפעילות גופנית תוך הקשבה לגוף, חיפוש הנאה בפעילות הגופנית שאנחנו עושים.
לא עושים סתם כי חייב.
אני מתאמנת בשביל להרגיש טוב עם עצמי ועם הגוף שלי- גמישות, כוח וחיבור לגוף שלי וזו גישה שונה לגמרי, אין פה פחד מעלייה במשקל אלא אני עושה את זה בהנאה ולא מהמקום שאני מכריחה את הגוף שלי או נאבקת בו.
אם התחברת לגישה ואת מעוניינת להתחיל בתהליך לשינוי ההרגלים והיחסים שלך עם הגוף שלך ועם האכילה,
תשאירי לי פרטים,
מבטיחה לחזור אלייך בהקדם.